פסק-דין בתיק ת"ק 008793/03

1.         התובעים הגישו תביעה כנגד הנתבעות בגין נזקים שנגרמו לרכבם מסוג סובארו ג'סטי שנת ייצור 1990 (להלן:" הרכב") ביום 30.6.03.

            הנתבעת מס' 1 הינה - מס רכוש - אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, ואילו הנתבעת מס' 2 הינה מדינת ישראל - משטרת ישראל.

2.         לאחר ששמעתי את עדויות התובע, עדי הנתבעת,ועיינתי במסמכים ובכתבי הטענות שהוגשו ע"י שני הצדדים, הגעתי לעובדות ולמסקנות המפורטות להלן.

            אין בכוונתי לפרט את כל ראיות וטענות הצדדים, אולם פסה"ד ניתן לאחר שהבאתי בחשבון את כולן.

3.         ביום 30.6.03 החנה התובע את הרכב במגרשי התערוכה הישנים בת"א.

            זמן מה לאחר מכן ארע פיצוץ מטען חבלה (להלן: "הפיצוץ") שהיה במכונית שחנתה בסמוך לרכב. כתוצאה מהפיצוץ ניזוקו כלי רכב שהיו במקום, לרבות הרכב.

            מיד הגיעו למקום שוטרי משטרת ישראל לרבות חבלנים. הנחת העבודה של משטרת ישראל היתה כי מדובר בפעילות חבלנית עוינת, ועל כן הופעל נוהל עבודה כמקובל במקרים אלו.

            למשמע הפיצוץ הגיעו למקום סקרנים רבים לרבות חלק מבעלי כלי הרכב שחנו במקום ובכללם התובע. חלק מכלי הרכב נפתחו באמצעות שלטי כלי הרכב שהופעלו ע"י בעליהם שהגיעו למקום אולם לתובע לא אופשר לפתוח את דלתות הרכב. אותם כלי רכב שלא נפתחו באמצעות השלט, לרבות הרכב, נפרצו ע"י חבלני המשטרה, וזאת תוך שימוש בכוח. נפתחו מכסי המנוע, תאי המטען ודלתות הרכבים, כל זאת בניסיון לאתר מטעני חבלה נוספים.

            במהלך פתיחת כלי הרכב ניזוקו כלי הרכב השונים, במידה כזו או אחרת, לרבות הרכב.

            זמן קצר לאחר פריצת כלי הרכב הגיעה משטרת ישראל למסקנה כי המדובר באירוע על רקע פלילי של ניסיון התנקשות בחייו של זאב רוזנשטיין.

4.         התובע הגיש למס רכוש - הנתבעת 1, תביעה לפיצוי, אך זו נדחתה ועל כן הוגשה תביעתו זו של התובע.

            הגעתי למסקנה כי גם באם עומדת לתובעים עילת תביעה כנגד הנתבעת מס' 1, הרי שהיה עליהם למצות את ההליכים כנגדה ע"י הגשת ערעור, ומשלא עשו כן, התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית.

5.         בתביעתם תבעו התובעים את הנזקים שנגרמו לרכב בגין פריצתו ע"י חבלני משטרת ישראל.

            לטענת משטרת ישראל, חבלני המשטרה פעלו בהתאם לנהלים ובמיומנות, ועל כן דין התביעה להידחות.

            בתביעה זו, על ביהמ"ש לאזן בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים. אין ספק כי חבלני משטרת ישראל פעלו תחת לחץ של זמן ונסיבות, לשלילת האפשרות כי מוטמנים במקום מטעני נפץ נוספים העלולים לגרום לפגיעות בנפש. במסגרת האיזונים והנתונים שהיו בידי חבלני המשטרה באותה עת, הם פעלו באופן סביר, אולם  נשאלת השאלה על מי לשאת באותם נזקים.

            המחוקק מצא לנכון לפטור את המדינה מאחריות בגין נזקים הנגרמים במהלך פעילות מלחמתית. במקרה דנן, אין מחלוקת כי אין המדובר בפעילות מלחמתית, ועל כן אין המדינה - משטרת ישראל יכולה להנות מהגנה זו.

            אף כי חבלני המשטרה פעלו לסיכול הסיכון של פגיעה בנפש, אין מקום להטיל על האזרח שנקלע במקרה ושלא באשמתו לזירת האירוע, את האחריות לשאת על כתפיו נטל זה, ועל המדינה לשאת בנטל כספי זה.

6.         קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לנזקים שנגרמו לרכב. הוגשו שתי חוות דעת שמאים שבדקו את הרכב מטעם שני הצדדים. השמאים העריכו בסכומים שונים את שווי הרכב, כמו גם את היקף הנזקים שנגרמו לרכב ע"י חבלני משטרת ישראל. יובהר כינ גרמו לרכב נזקים בגין הפיצוץ עצמו, אשר אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעות אינן חבות בגינם.

           במקרה דנן, משהנזקים נגרמו ע"י מזיקים שונים, דהיינו אותם מפגעים אלמונים שטרם נתפסו וחבלני משטרת ישראל, המדובר במעוולים במשותף ועל כן על הנתבעת מוטל עול הראיה לשכנע מהם הנזקים שנגרמו בפיצוץ. זאת ועוד, דרך פריצת כלי הרכב גרמה לתובעים, במקרים מסוימים, לנזק ראייתי שכן לא התאפשר להם, טרם פריצת הרכב, לתעד ולצלם את הרכב עצמו על מנת להוכיח את מצבו עובר לפריצתו ע"י חבלני המשטרה.